זה הכל יחסים

מכירים את המנהלים המבריקים, המנכ”ליות התותחיות, עם אסטרטגיה מעולה ומוצר עם פוטנציאל מטורף שלמרות הכל לא הצליחו להגיע להצלחה עסקית ואתם שואלים את עצמכם: איך זה קרה?

אולי כמו שהם אומרים לא היה להם מזל, המתחרים השיגו אותם, אולי בדיוק פרצה הקורונה, אולי הם לא הצליחו לפצח את אחד המרכיבים שיובילו ל Market fit אבל… אולי היו עוד דברים בדרך שמנעו מהם להגיע להצלחה?

אולי הוא לא נתן למנהלים המצוינים שגייס או מינה לעשות את מה שהם יודעים כי הוא לא סומך על אף אחד מלבד עצמו, אולי היא לא נתנה לחברי ההנהלה להביע דעה עצמאית ולחלוק עליה בישיבות הנהלה, וגם אם נתנה הם הרגישו שהיא לא באמת מקשיבה. אולי בכלל לא היו ישיבות הנהלה כי היא יודעת בדיוק מה היא רוצה והכי נוח לה להוביל לבד.

אולי הוא לא הצליח לגדל שדרה ניהולית מובילה כי קשה לצמוח תחתיו, אולי מנהלים התבאסו שהוא עוקף אותם שוב ושוב ופונה לעובדים שלהם מעל הראש שלהם, מייתר אותם והורג תהליכי עבודה קריטיים להצלחה.

אולי הארגון חווה הרבה עזיבות כי העובדים הרגישו שאין שקיפות ולא משתפים אותם באסטרטגיה, ב”למה” הם עושים את מה שהם עושים. או שסתם הם הרגישו שלא רואים אותם.

קוראים לזה בתורת היחסים להרגיש חוסר ערך.

ניהול זה ניהול, זה ניהול ויחסים זה יחסים, זה יחסים.

את הקריירה שלי התחלתי כעוזרת פרלמנטרית ויועצת פוליטית בממשלת ברק. הממשלה הקצרה ביותר בתולדות ישראל, למרות שהיתה הבטחה גדולה.

אהוד ברק, מבריק ומוכשר ככל שיהיה הצליח להרחיק ממנו ולאבד לאט-לאט את כולם: שרים, מפלגות, ח”כ ותומכים ב”זכות” מיומנויות חלשות בניהול מערכות יחסים.

שמענו מעוזריו ומהשרים שהקיפו אותו שהוא מידר, הסתיר, לא שיקף, עקף, לא התייעץ, לא הקשיב…רבים סביבו הרגישו קטנים ומיותרים.

אחרי שנים שעבדתי לצד מנהלים רבים, הבנתי שהיכולת של מנהל להוביל להצלחה של הארגון, לבנות שדרת ניהול מובילה, להניע ולרתום עובדים, לשמר אותם ולפתח אצלם תחושת שייכות – תלויה לא רק בכישרון שלו ובאסטרטגיות עסקיות, אלא גם ביכולת לנהל נכון את מערכות היחסים שלו ושל הארגון.

בסוף, כמו שאמר אלפרד אדלר: “זה הכל יחסים”. ויחסים זה לתת ערך. למשקיעים, למנהלים, לעובדים, ללקוחות, לשותפים. 

איך עושים את זה? באמצעות מיומנויות בינאישיות של יחסים, שהן קריטיות לייצר אמון ושיתוף פעולה גם במקום העבודה. 

אם אשתף ואתייעץ זה יתן ערך למנהל שעובד לצידי. 

אם אקשיב לדעה של איש הצוות שלי, זה יתן לו תחושת ערך ומשמעות.

אם אבקש עזרה מקולגה זה יתן לה תחושת חשיבות וים ערך.

אם אגלה גמישות ולא אחשוב שתמיד אני זו שצריכה להחליט, מי שעובד איתי לא ירגיש מיותר.

אם פשוט אקשיב יותר ואדבר פחות זה יתן הרבה ערך לכל מי שסביבי.

תזכרו שמי שלא ירגיש בעל ערך לצידי פשוט לא ירצה להיות שם.

מוזמנים לשתף:
עוד מאמרים מהבלוג...
בואו נדבר
דילוג לתוכן